Category Archives: אינטלקטואלק

המחלקה הטכנית


בת קול: שי שלום. הבנתי שאתמול פנית למחלקה הטכנית שלנו, וכדי לייעל את השירות נשמח אם תענה לסקר קצר, אתה פנוי?
שי: פנוי, כן, רק שאני לא ממש זוכר מה היה אתמול.
בת קול: אני רואה כאן שהתקשית להתחבר לאתר וביקשת עזרה.
שי: אה, נכון. אבל זה היה ממש קצר. ביקשתי את הססמא, והבחורה הנחמדה נתנה לי אותה.
בת קול: אוקיי, אז תוכל לענות על כמה שאלות קצרות?
שי: זה הכרחי?
בת קול: זה יעזור לנו לייעל את השרות בעתיד.
שי: נו, טוב.
בת קול: האם אתה מרוצה מהשרות שקיבלת?
שי: כן. ביקשתי תזכורת לססמא וקיבלתי.
בת קול: האם הבעיה שלשמה התקשרת נפתרה?
שי: כן, לא היתה לי ססמא, ועכשיו יש לי.
בת קול: אוקיי. האם הדרך שקיבלת לפתרון היתה ברורה?
שי: כן, הזכירו לי את הססמא, ואכן נזכרתי.
בת קול: האם נותן השרות מטעמינו הראה מקצועיות בפתרון בעייתך?
שי: כמובן. היא נתנה לי בדיוק את הססמא ששכחתי.
בת קול: האם נותן השירות מטעמינו היה אדיב?
שי: מאוד. מאוד. אם אני זוכר נכון היא אמרה: ״הנה הססמא, בבקשה״.
בת קול: האם השרות היה כמצופה, מתחת למצופה או מעל למצופה?
שי: מעל! תרשמי מעל למצופה!
בת קול: מעל? במה זה התבטא?
שי: היא נתנה לי את הססמא. ואז היא אפילו אייתה אותה!
(עכשיו כבר נחנק מצחוק בגרון ועינת באוטו לצידי עם דמעות)
בת קול: הכל בסדר?
שי: כן, כן, זה פשוט שהשיחה שלי אתמול היתה קצרה אפילו מהסקר הזה.
בת קול: אני מבינה. בסיכומו של עניין, איך היית מדרג את השירות שקיבלת מ-1 עד 10?
שי: עשר! עשר!
בת קול: תפנה שוב לתמיכה הטכנית בעתיד?
שי: אם אשכח את הססמא, אפנה מיד!
בת קול: אז תודה על זמנך ויום טוב.
שי: תודה לך!

מודעות פרסומת

אני ויהלי מדברים על בחירות


קצת לפני בחירת אובאמה, אני יושב עם יהלי (כרגע בן 4.5) מול הטלויזיה ומדבר איתו על בחירות:

שי: אתה יודע יהלי שבאמריקה בוחרים נשיא?
יהלי: מה, אבל כבר יש את אובמבה.
שי: כן, אבל מדי כמה זמן, האנשים מחליטים אם אובמבה ימשיך או שיחליפו אותו.
יהלי: למה?
שי: כי ככה זה. האנשים של המדינה מחליטים מי הכי בא להם. ואולי יחליפו אותו.
יהלי: אוף, למה???
שי: ככה זה בעולם. גם בישראל יהיה בקרוב בחירות.
יהלי: מה, גם את ביבי?
שי: כן, העם יחליט אם הוא רוצה שביבי יהיה ראש ממשלה או לא.
יהלי: העם דורש צדחברתי?
שי: כן, העם הזה.
יהלי: אוף, למה!!!?
שי: כי ככה זה. כי אולי האנשים בישראל חושבים שהם לא מרוצים מביבי ורוצים להחליף אותו.
יהלי: אסור לדבר ככה!
שי: מותר דווקא. אני למשל, לא רוצה שביבי יהיה ראש ממשלה.
יהלי: אבא! שלא תדבר ככה!
שי: למה? הוא איש טוב, אבל אני לא אוהב אותו בתור ראש ממשלה.
יהלי: אבא, תפסיק!!!
שי: זה בסדר, יהלי, זה מותר לחשוב גם ככה.
יהלי: תגיד שאתה משקר!
שי: אבל אני לא משקר.
יהלי: אוף, תפסיקקקקקק…..
שי: יהלי, זה בסדר, זה משהו טוב, שנותנים לנו להחליט מי ינהל את המדינה שלנו.
יהלי: אז אתה יודע משהו? אם תדבר ככה… אז… אז… אז אלוהים יכעס עליך!

הבנתם? עוד אחד שחושב שביבי הוא אלוהים…

הקלות הבלתי נסבלת של ההתעלמות מהמחאה


אחחח… יש לנו ממשלה מוזרה. מתוך איזה בטחון עצמי עצום נוצרה לנו קואליציה ענקית מימדים, ובמקום שבו היינו מצפים לראות תשומת לב מיוחדת לזעקת המחאה של 2011, הרי שאנחנו מגלים שוב ושוב, בכל פעם מחדש, איך הממשלה הזו צוחקת לנו בפרצוף. מישירה מבט אל כל אחד ואחד מאיתנו, מחייכת קצת, עוד קצת, ומתפקעת מצחוק. מה שהכי כואב כאן הוא שאת זה עושה הקואליציה הענקית הזו, שכביכול, אמורה לייצג את הרוב. הנה המודעה מהיום בבוקר, כפי שצילמתי מתוך "ישראל היום":

היתה כאן מחאה או מה?

לפי הקלות המדהימה של שטייניץ לגזור עלינו העלאת מס הכנסה, מע"מ, מס חברות, הורדה בקצבאות ילדים וזקנים, דלק, אלכוהול, סיגריות, ירקות ופירות… וכל מה שעוד לא נכנס במסגרת של הכתבה (ושהוסתר היטב ע"י עיתונאיו של נתניהו), נראה שלא רק שלא היתה כאן מחאה חברתית, אלא שיש כאן נסיון להפוך את ישראל למדינה ניאו-ליברלית שפרט להתערבות במיסיה וגזירותיה, אין כאן שמץ של הבנה סוציאלית למה הם חיים בכבוד. המעמד הבינוני – יונמך, והנמוך – יונמך עוד, והעני? שיתאבד או משהו.

ומה לגבי ההטבות?

מה שיותר מכעיס בכל הסיפור הזה הוא, שהבטאון הפרטי של ממשלת נתניהו מעז להציג את החדשה הנוראית הזו כהישג. הם קוראים לאי-גזירה – "הטבה". כך קורה שכשחינוך חינם לא נפגע – זו הטבה. ביטולה של גזירה, היא לא הטבה – היא הודאה בטעות. וכשתבוטלנה הגזרות המוזרות לעייל (כי עוד נצעק) – אל תאמינו להם כשהם יקראו לזה "הטבות".

אז מה קורה כאן?

ישראל הולכת לכיוון של מדינת-ממשלה ולא מדינת-כל-אזרחיה. ההתנהגות הזו של הממשלה היא בדיוק מה שרע ונורא בשיטת הבחירות שלנו. היא-היא מה שנוגס בדמוקרטיה הישראלית ומאפשר לממשלה לשחק עם תקציב המדינה כבשלה. זו הסיבה, שלפני כל דרישה עתידית מהמחאה שבוא תבוא, יש לעמוד על שינוי שיטת הבחירות, כך שתחזיר את הכוח לידי האזרח ותייצב כאן מדינה דמוקרטית. כמו כן, אנחנו צריכים לדרוש חקיקת חוקה מסודרת שתכלול בתוכה, אחת ולתמיד, מיסוד של הבטחון הסוציאלי, ולא דיבורים כמו חול, שלא מותירים מה לאכול.

הילד שגילה את הסוד של העצים


סיפור מדהים על ילד בן 13 שגילה דרכים חדשות ליצירת אנרגיה סולארית מסתובב בימים אלה בעולם. הילד המופלא הזה התבונן בצמרות העצים, כשעלתה בו הבנה שישנה תבנית מסודרת לדרך שבה יוצאים הענפים מתוך הגזע, וענפי המשנה. לאחר כמה בדיקות הוא הגיע למסקנה שהטבע בחר בסדרה המתמטית ע"ש פיבונצ'י עבור העצים (איזה ילד בן 13 מתעסק בפיבונצ'י זו כבר שאלה בפני עצמה). שאל את עצמו הילד המופלא למה בעצם בחר הטבע בפיבונצ'י, והעלה השערה (איזה ילד בן 13 מעלה השערות זו גם שאלה כמובן) שהמבנה הזה הוא האופטימלי לקליטת קרני השמש בכל שעות היממה, בלי קשר למיקום השמש, או לעונות השנה. עשה ניסוי הילד (איזה ילד עושה ניסוי בגיל כזה!) וחיבר לעץ מלאכותי שבנה לפי פיבונצ'י קולטני אור ואלקטרודות ומדד במשך 7 חודשים את ההבדל בין השיטה המסורתית לקליטת קרני השמש לעומת שיטת העץ. התוצאות הדהימו את העולם כולו. יותר מ-20% הבדל נמדד בזרם החשמלי שיצא מהעץ לעומת הפנלים השוכבים הרגילים. ילד בן שלוש עשרה!

עזבו את זה שהוא סידר את עצמו יופי טופי (וגם ההורים שלו בטח די מרוצים), הרי שזה הולך לעזור מאוד לעתיד הירוק של כולנו. מעבר לזה, זה מחזק בתוכי את האמונה שמדובר בדור שמחובר אל הבריאה, הטבע, יותר מאי פעם. הוא מחפש ומוצא בה את הפתרונות להמשך קיומנו. יש שקוראים להם "ילדי הקריסטל".

הטריק החדש של הוט או אני והקנס שלי


בנובמבר האחרון החל החוק החדש והמבטיח לניתוק השירות, ללא התחייבות מראש. אמרתי לעצמי, "נפלא. עכשיו אוכל סופסוף לעבור מהוט ליס". היו לי הסיבות שלי.

הרום הרמתי טלפון לנציגי החברה, שמח ועליז שאלתי על גובה הקנס המיועד לי. בחישוב פשוט הבנתי שמדובר בקנס לא נמוך כלל של 557.52 ש"ח. שזה, לפי החוק החדש 8% מיתרת ההתחייבות שלי. הנה החישוב הפשוט:

חודשים שנותרו: 23 חודשים.
תשלום חודשי בהתחייבות "טריפל": 303 ש"ח
יתרה לתשלום: 23 * 303 = 6969
קנס לפי החוק החדש: 8% מתוך 6969 = 557.52

קנס לא נמוך, אבל הייתי מוכן לסבול אותו כדי להתנתק מהחברה שממנה החלטתי להתנתק מסיבותיי שהיו לי. אלא ש… במהרה הובהר לי כי הקנס שלי כרגע עומד על 974 ש"ח (!). כמעט פי שניים מהקנס האמור. הכיצד? מסתבר שבהוט החליטו שהקנס החדש הינו על פי החשבונית האחרונה, ולא על פי ההתחייבות הבסיסית המקורית.

כלומר, אם בחשבונית האחרונה שלי צפיתי בסרטים מה-vod, או דיברתי מעבר ליתרת הדקות שבחבילה, הרי שכל התוספות האלה נכנסות אל תוך חישוב הקנס, ובכך מעלות באופן משמעותי את הקנס. כלומר, רכשת סרטים? ניפחת את קנס היציאה שלך. דיברת בטלפון? ניפחת עוד קצת את הקנס. רכשת ערוץ חדש? שיחקת משחקים אינטראקטיביים? הוספת חבילת "הופ" לילד? תהנה, אלא שתזכור ש-"קרן הקנס" שלך רק הולכת ותופחת, לא ההיפך. סוג של עונש עבור מי שמעז לרכוש תוספות. מצב אבסורדי מעין כמותו.

כל נסיונותי להסביר לנציגים הרבים שאליהם הועברתי, זוטרים או "בכירים", הושבו בחוסר הבנה מוחלט. כמה שניסיתי להסביר איך מעולם לא התחייבתי לרכוש סרטים מראש, או לדבר בטלפון, אלא רק עבור השירות הבסיסי, הדבר לא צלח. להיפך, הנציגים הופתעו מתלונותיי על חוסר הגיון מצידם. מבחינתם – אני המוזר כאן.

מוחי המבולבל ניסה בכל דרך למצוא יציאה מהתסבוכת הזו, וכבר סגרתי על דיל חדש שבו הובטח לי ש-"אין התחייבות", שהרי אין התחייבות יותר, כה אמר החוק החדש. אלא שאז, נפלט לנציג, בטעות או שלא, כי ההתחייבות הישנה שלי, ואותה שיטת קנסות הזויה, תנדוד איתי לעולמים, לכל דיל שאליו אלך. או כמו שסיכם זאת הנציג: "אבל למה לך בכלל לעזוב אותנו?".

באמת למה…

נישארתי.

ביבי בעד עסקת שליט אבל נגד עסקת ג'יבריל??


כה אמר ביבי בספרו:

"מלכתחילה ראיתי בעסקת ג'יבריל מכה אנושה לכל מאמציה של ישראל לגבש חזית בינלאומית נגד הטרור. כיצד תוכל ישראל להטיף לארצות הברית ולמערב לאמץ מדיניות של אי-כניעה לטרור, כשהיא עצמה נכנעת בצורה מבישה כל כך? הייתי משוכנע ששחרור כאלף מחבלים שייכנסו לשטחי יש"ע יביא בהכרח להסלמה איומה של אלימות, שכן טרוריסטים אלה יתקבלו כגיבורים, כדוגמה של חיקוי לנוער הפלסטיני. … התוצאות לא איחרו לבוא. היום כבר ברור ששחרור אלף המחבלים היה אחד מן הגורמים שסיפקו מאגר של מתסיסים ומנהיגים שהציתו את אש האינתיפאדה"

אז היה מדובר ב-1100 תמורת שלושה. הפעם מדובר באדם אחד.

אז היום הוא כן בעד עסקת ג'יבריל?
או שהוא נגד עסקת ג'יבריל אבל בעד עסקת שליט?

לא, אני באמת לא מבין. מישהו מוכן לתת הסבר הגיוני לעניין המקונפלקט הזה?

מה הבין העם מהמחאה הזאת?




רשימה חלקית על הבנות העם החדשות:

1.   העם הבין שהוא פראייר כבר שנים.

2.   העם הבין שפוליטיקאים ישראלים הם קודם כל אינטרסנטים.

3.   העם הבין (סופסוף!) שביבי הוא ביבי.

4.   העם הבין ש"שגשוג כלכלי" לא מתבטא בכיסו, אלא בברושורים דיפלומטיים.

5.   העם הבין שחיוכים ועניבות זה לא מנהיגות.

6.   העם הבין שיש סיבה לזה שהוא משלם ביוקר על גבינות, מכוניות, בית ומשפחה.

7.   העם הבין שמגיע לו יותר ממה שנשאר לו, אפילו שהוא לא עני מרוד.

8.   העם הבין שהוא קורבן של שנים למשחק פוליטי מלוכלך שגוזל ממנו הון לטובת שלטון.

9.   העם הבין שמנצלים את שתיקתו הרועמת.

10. העם הבין שאפשר לשבור שתיקה.

וטוב שהעם יודע לגלוש בפייסבוק…

הבעיה של המחאה: אין אג'נדה. אין הנהגה. יש בלגן.


ועל כך זה יפול: המחאה הופכת מיום ליום מתחושת מהפך לתחושת בלגן. לא ברור לרוב העם, כולל המפגינים, על מה בעצם המחאה. האם זו מחאה על יוקר הדיור? על תנאי מחיה לסטודנטים? לבוגרים? לזוגות נשואים? לפנסיונרים? על מחיר הקוטג'? על מחיר הדלק? על מחיר הפופקורן בקולנוע? על הכל?

צריך כאן סדר.
חייבים לעצור, לסגת לכמה חודשים, להתארגן, להכין אג'נדה מסודרת, מנומקת היטב, מודפסת, שעליה יחתום העם. טבלאות מחירים, השוואה מול העולם, עובדות, הצעה לפתרונות והכי חשוב – דף מטרות שיהווה מתווה ברור לקול הצעקה הזאת.

האם המחאה "תצליח"?
כנראה שלא. לא כרגע. לא בגלל שהיא מופלאה ומעוררת השראה. פשוט מכיוון שלא ברור מה זה "תצליח". מה המדד להצלחתה? מה הרשימה שלצידה יסומנו V-ים? במה נמדדת ההצלחה הזו? כרגע כל מה שיש זה: "יקר לי". ומה ת'כלס?

כמו במבצע מתוכנן היטב – אפיון המטרה, תכנון המשימה
מה אנחנו רוצים? מה יספק אותנו? מה יגרום לנו להרים כוסית יין ולצאת מהשדרה? מי יודע בכלל? יש מישהו שיודע? צריך דף מטרות. כרגע מה שיש לנו זו משימה מחוסרת מטרה. בואו נעשה את זה פעם אחת כמו שצריך!

כמו במבצע מתוכנן היטב – צריך גם הנהגה
אז אנחנו צריכים אג'נדה, אבל גם הנהגה מאורגנת היטב. שתהיה מורכבת, בין היתר, ממומחים לכלכלה, אנשים שיודעים לתקן איוולות של שנים רבות. כמה חבר'ה מהפייסבוק לא באמת יודעים לאן לקחת את זה. הם יודעים לסחוף את הקהל, ובכך תם תפקידם ההיסטורי. עכשיו צריך לזוז קדימה. סתם כך להפגש בככר ולצעוק ססמאות, לא יוביל לשום תיקון. ונדרש כאן תיקון יסודי. לא 50% הנחה באוטובוס. תיקון יסודי היסטורי של ממש, שיהפוך את ישראל לאטרקציה עבור כל יהודי העולם.

ולגבי הפוליטיקה שנדחפה לסיפור: המחאה כרגע אולי תוביל למטרה פוליטית כלשהי, אולי תרעיד קצת את כסאות הממשלה – אבל זוהי לא מחאה פוליטית, ואסור לה להפוך לכזאת. זה הספין היומי של יועצי התקשורת של ביבי – חובה עלינו לבטל אותו בהינף יד. העם רוצה שינוי – לא השמאל.

נראה שהמחאה היום לוקה בבעיה המרכזית שהפכה לעמוד השדרה של המדינה הקטנה שלנו:
אין אג'נדה, אין מנהיגות… אבל יש רוח.

אין פה בעיית דיור!


הסופרטאנקר החדש של ביבי בקצרה:

– סבסוד התחבורה הציבורית.
– פיקוח על שכ"ד.
– עזרה לזוגות צעירים (מה זה עזרה בכלל?)
– מערך מומחים – מה זה בכלל?
– מילים.
– מילים.
– מילים.
– הוספת דירות לסטודנטים, סטודנטים, סטודנטים… לא כולנו סטודנטים, רובנו דווקא כבר לא.
– הגדלת היצע לדירות באזורים כמו לוד. אנחנו בתל אביב, אגב.
– האשמות של ממשלות קודמות והמון חיוכים צדדיים שרמנטיים מול מצלמה.
– מדי פעם, התערבות כביכול דאגנית בדבריהם של שאר הדוברים. בסדר, הבנו, אתה תעשה הכל.
– צחוקים. כן, זה מאוד הומוריסטי. זה לא באמת עניין מהותי.

מתוך המדריך לראש ממשלה בישראל: מהו סופר-טאנקר? זהו מטוס ענק שעולה מליונים, ומבזבזים אותם עליו, רק אחרי שמרגישים שיש שריפה שלא מסתיימת בשדרות רוטשילד ומאיימת להגיע לירושלים. מבזבזים איזה משהו מהר, מהר, ועוברים למשברון הבא – בד"כ איוולת שהתגלתה וצריך מהר לכסת"ח איכשהו. אפשר גם שוחד או מס שפתיים, והרבה מסיבות עיתונאים. ראה ערך: פולישוק.

תן להם מס שפתיים ונעבור למשברון הבא.

מזה שנים שהציבור הצעיר בישראל בולע בשקט כל שקר של השלטונות לגבי צמיחה כביכול. היום, כשתחתית הכיס כבר קרועה לחלוטין, הציבור הזה מרים את צעקתו. רוצים לחיות בכבוד.

מוכרחים להבהיר:
אין פה בעיית דיור – זו טעות להתפס על כך! זה בקושי עשירית התמונה. יש פה בעייה כללית של רמת חיים נמוכה ביחס למחירים הזויים בכל תחום, שרק מאמירים מדי יום. השקם והערב משדרים לנו שיש צמיחה. אם כך, איך זה שרובנו עדיין מוציאים עשרות אלפי שקלים מדי חודש על בית וילד?

ביבי מפחד מהסטודנטים, אז הוא נותן להם מס שפתיים סמלי, שאולי יחזיר אותם הביתה משדרות רוטשילד. אבל מה עם הזוגות הנשואים הטריים? מה עם ההורים הצעירים? מה עם הסבא והסבתא שחולקים דירת חדר? מה לגבי אלה שמשלמים 2500 ש"ח לחודש עבור גן ילדים? כן, אלה שמוציאים 2000 ש"ח על מזון? שמוציאים 1000 ש"ח על דלק? על משכנתא? על ארנונה מופקעת? על אגרה הזויה ומיותרת? על מכונית (כמה יקר זה!) מים, חשמל, גז, בריאות… על קוטג'?

איך קרה שהרשינו למחירים לתפוס עלינו תחת עד כדי כך? זו לא מדינה כזו עשירה שמצדיקה מחירים מטורפים שכאלה. תתעוררו מחלום האגו הציוני שלכם – זו לא כ-זו אטרקציה לחיות בישראל, מוכת המלחמות, ובכל זאת – יקר לגור בה. המחירים אצלנו הם מהגבוהים בעולם. וכל זה בזמן שהמשכורות די בסיסיות והאבטלה עולה.

עולה המחיר – המשכורות יורדות – האבטלה גואה – והם אומרים שאנחנו בצמיחה.

מאידך, שטחים עצומים מופשרים באזור רמת אביב, רמת-גן, הרצליה ופלמחים, לטובת אלפי דירות יוקרתיות מול הים או האיילון. אז זו הצמיחה שלך, ביבי? זה שקר קונספירטיבי, שאתה ויועציך ושריך ויועציהם ועוזריהם ויועציהם שתלתם בנו בסוג של שטיפת מוח יומית, דרך העיתון היומי שלכם, דרך רשות השידור שלכם. זוהי החרפה שייצרתם במדינה הקטנה שלנו. בשם השקר הגס הזה, הפכתם את הישראלים מנאהבים לנאבקים.

צריך כאן תוכנית מערכתית שתתקן איוולות שנוצרו מזה שנים, וכמה עיקריות שיוצרו ע"י הממשלה הנוכחית. צריך לפרק את הקואליציה הבזבזנית הזו, ולהעביר את הכספים הרבים שלנו שנלקחו מאיתנו להתנחלויות חדשות, ישיבות לא מניבות, הבטחות קואליציוניות, פרוייקטים מיותרים לשם כסת"ח או תצלום שעובר טוב בתקשורת של גזירת איזה סרט על רקע איזה גשר חדש. כן, נמאס לצעירים, ביבי, ממניפולציות תקשורתיות – הם רוצים מנהיג עם כתפיים ולא עם חיוכיים. די, תמה ההתרגשות מחיוכיך הטלוויזיוניים או המניפולציות התקשורתיות שלך. מעכשיו זה כבר לא יעבוד יותר. אז תתחיל לשנות גישה. הציבור לא מטומטם והציבור לא מוכן לשלם על משחקי הפוליטיקה הקטנים שלך או המנהיגות בשקל.

ישראל שבחלום היא ישראל שבה:

– מחירי שכר הדירה, הדלק, החשמל, הגז, המים, הארנונה, הינם הגיוניים לכל.
– מחירי הקנסות קטנים ב-50% ממה שגובים הרשויות המקומיות.
– ביטול האגרה לחלוטין והפרטת רשות השידור (יהיה להם קשה להפרד ממנה…)
– מחירי תקשורת הגיוניים. זה כולל את מכשירי הסלולר, המחשבים, והשיחות לארץ ולחו"ל.
– מחירי הרכבים הגיוניים.
– התחבורה הציבורית לא עושקת אותנו.
– עסקים קטנים יכולים להתקיים מבלי שמס-הכנסה יקרע אותם. ולא, 64000 ש"ח זה לא גבול ריאלי.
– התיירות נגישה לכל העם. זה כולל בתי מלון, טיסות, כניסה לאטרקציות. למה זה כל כך יקר בעצם?
– סבסוד מוצרי מזון בסיסיים. בין חיוכיהם של ביבי ושטייניץ – הקוטג' כבר חזר למחירו הקודם!
– מחירי הגנון מאפשרים להורים מרובי ילדים לחיות בכבוד.
– משכורת הבסיס מאפשרת לכל בני הגילאים לחיות.
– ומעל הכל: הורדת המיסים, הארנונה, הביטוח הלאומי ושאר התרוצים לגביית תשלום עבור קופת המדינה הנעשקת ע"י קואליציות חמדניות כאלה ואחרות, הקטנת הוצאות הממשלה. את הכסף של ההתנחלויות החדשות והישיבות למיניהן – תעבירו אל העם, בין היתר, אל הרופאים והמתמחים.

צריך להפסיק את הבועה השקרית של צמיחה ולהתחיל להחזיר את הכסף לעם.

עכשיו, עם זה, תתחילו את המחאה.


הקיצוניים האלימים בחסות YNet


תשמעו, אי אפשר יותר להישאר סובלניים לזה. כן, המדינה הזו חשובה לי. וכאחד האדם שמתפלל לדיון תקשורתי נקי מאלימות, אני חייב להביע את סלידתי מהדרך בה ynet ושאר האתרים מסננים (או נכון יותר: לא-מסננים) את הטוקבקים באתריהם. כנראה שטוקבקים מסיתים יש בהם כדי למשוך קהל להגיב, ונראה ש-ynet הבינו את זה, אחרת איך יתכן שהם הרפו כל כך את חוקי הסינון שלהם לאחרונה? אז או שמשהו שם התחרפן סופית, או שהסינון הקיים איבד את יעילותו ויש להחליפו מיד.

היום, בכתבה על הטבח הנוראי בנורבגיה צצו העבריינים הבאים:

  • תגובה 84: הרוצח הוא אחלה גבר.
  • תגובה 73: יש אלוהים! הבחור שירה וחיסל את שונאי ישראל צריך לקבל פרס מיוחד ממדינת ישראל וכן מימון מלא לכל הוצאות המשפט ובאם יצא זכאי ( כך אני מקווה ) צריך להופכו לאזרח של כבוד כאן במדינה ולדאוג לכל צרכיו.כל הכבוד ,כך ייעשה לעם שמתערב בעינייני מדינה אחרת וללא כל ידע מוקדם חורץ גורלות. איך אמר פעם שמעון פרס באוסלו: מזרח תיכון חדש ועכשיו נראה את נורווגיה "החדשה"…
  • תגובה 72: צדק פואטי
  • תגובה 58: הם (מעשי הרצח) בהחלט היו נחוצים. הרבה תודה בשם עם ישראל. ככה יעשה לעם הצבוע אשר חושב ושונא בתוכו את עם ישראל. אין מקרה בעולם הכל מה'.
  • תגובה 51: הטרור מוצדק!
  • תגובה 46: יא עיוורים -הפגינו שם נגד ישראל ובעד פלסטין -עונש ראוי!
אתם מבינים, עונש ראוי הוא לרצוח מעל 100 איש בהפגנה רגועה, גם אם לא נעימה לנו, נגד ישראל. חלק מהתגובות הנ"ל אפילו זכו להמלצות רבות ונצבעו באדום. אנחנו לא עוצרים לרגע לשאול את עצמנו אם אולי, במקרה, הציבור בעולם צופה בכתבות אלה, ודרכן משתקפת אליו תמונה מאוד אלימה, מוטעית, של עם אלים מאוד, שחלק ניכר בו תומך ברצח המוני של נערים. ומה עם ילדינו שקוראים את הזוהמה הזאת? מה נאמר להם?

די! מנומך כיסאי הקטן שרכשתי באיקאה, אני פונה אל גדולי התקשורת בישראל – דווקא בשם חופש הביטוי, זה חייב להיפסק. אי אפשר לתת לזה עוד יד. אלו הגבולות הקיצוניים של חופש הביטוי ועל ידי איפשורם אנחנו מרחיבים את המותר למקומות חדשים, למקומות שבהם נולדים רוצחים, ובה מתעצבת תרבות עלובה. היום צמד המילים הקדוש "חופש" ו-"ביטוי" כולל הרבה יותר מדי בתוכו. בין היתר, קריאה לרצח המוני – מתן גג לקיצוניים, שאתר החדשות הגדול בישראל הוא היום שופרם העיקרי.