קטיף ערבי


תפוזים

אני מציץ החוצה מהחלון ורואה בחצר של השכנה הצמודה לביתי בחור צעיר, בתוך החצר שלה, מרוקן לה את עץ הלימונים היפה, הגאה, הריחני, זה שצהוב יותר משלי, ואז עובר לעץ התפוזים. יש לו שקיות מוכנות בצד, והוא עובד מיומן מאוד. ממול, ממתין רכב עם חבר בזמן עישון סיגריה, שבעצמו אוכל תפוז. ומתוך הרכב, מבצבצים צבעי צהוב וכתום, כנראה מהשלל הנאה שקטפו כבר מרחבי העיר. שיטה חכמה, אני חושב, במקום לגדל לך פרדס (ח'תכת כאב ראש בטח), סע לך בניחותא בין שכונות הבתים, קטוף משלל פירות ההדר, והנה הסתדרת. עסק לכל דבר.

אני נורא רוצה לצאת צדיק ואומר לו: "אהו! למה ככה? למה אתה גונב מהם? ביקשת רשות?"
והוא מביט בי במבט רצחני, אומר במבטא כבד: "סתום ת'פה ש'ך! שמעת? ת'ה שמעת?"

מ-אוד שמעתי. אמא. ואז אני מבין שאין לי מושג מה זה אומר הסיפור הזה. שאני עדיין לא באמת מבין איך לאכול אותו. האם אני אמור להגיב לצמד חמד הזה? האם חכם יהיה להקשיב לו ולסתום את הפה? האם נכון ומוסרי הוא להלחם עבור הלימונים של שכנתי, אגב כך לסכן את חיי על גנב שולי? והאם יש משמעות לכך שנתקלתי בתופעה הזו באמצע היום? האם… האם… האם אני אמור לתת לו להמשיך לחיות את חייו ככה, כמו שהוא, גנב קטן, איש עסקים קטן, סתם קטן. ולמה הוא לא גונב מהלימונים שלי? האם עד כדי כך פחות בשלים הם מאלה של שכנתי?!

מודעות פרסומת
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: