Monthly Archives: דצמבר 2011

האיש שהלך והתפרק


היה איש שהיה לו הכל. פשוט הכל. וכשיש לך הכל, יש לך גם הכל לאבד. לכן יש לך גם פחד. וגם לו היה פחד כזה, מלאבד הכל. פחד, או חרדה, אנחנו לא פסיכולוגים ולא טובים בהגדרות, אבל זה לא נעים ויושב במפתח הלב, צורב, ומשעבד את כל הגוף תחתיו. יום אחד נפלה לו יד שמאל. ככה באמצע הרחוב, על המדרכה, לעיני קהל מזדמן, עובר ושב, נגעל ומתרחק. בהתחלה הוא לא חשב שיש בזה כדי לחזות את עתידו הנוראי והחליט שיחיה עם זה בשלום. אחרי הכל, אמר, יש לו הכל, ומה זו יד לעומת הכל? בלי יד שמאל הוא פיתח קריירה, בנה משפחה, חי לביתו ועצמו, חלם בלילות וניסה להגשים בימים. אמר, "המוות הוא עצוב אבל הוא לא אסון. פה מתים שם נולדים. העיקר שחיים". נפלה לו הרגל הימנית. עזבה את המפרק כמו ענב שנתלש מאשכול. רכש מקל הליכה ואמר לעצמו שאולי הוא מתפרק פה ושם, אבל עדיין יש לו הכל, שמהעניין הזה הוא יצא רק מחוזק יותר. אמר, ״לפעמים בחיים חוטפים. פה מכה שם מכה. העיקר שחיים״. כך חי עוד כמה שנים, עד שנפלה גם היד השניה והרגל השמאלית. בזו אחר זו, באותה שעה ובאותה סמטה. אז כבר היה מובן שמדובר בעניין לא שולי בכלל, לא שולי בכלל. והאיש שהיה לו הכל חוץ מגפיים ידע שאמונה תוציא אותו מזה. הוא יחלים. רכשו לו ידידיו כסא גלגלים ועוזרת תאילנדית. הוא התגרש, התחתן ושוב התגרש, הרוויח עוד, הפסיד יותר, פשט את הרגל שאין לו, עוקל אוטו ובית, פרש לחיי חוסר וחשב שעם כל זה, יש לו דרך ברורה, והיא עודנה נפקחת לאורך. נפלו שתי אוזניו והעינים. החליק עליהם, נתקל בעמוד, נפלו האף, הסנטר, הקרקפת והשיער. הפך יצור מוזר מאוד. מוזר מאוד. ועם כל זה, עוד היתה לו האמונה הנדירה-אדירה שבה ניחן, שעוד יצא מזה. שיחלים. יתרפא. הוא לא רק האמין, הוא ידע. כל הזמן ידע. אמר, "החיים הם יום לימודים ארוך. פה שיעור טוב, שם שיעור פחות טוב. הכל נלמד. העיקר שחיים". התקיים מהיד שאין לו אל הפה שאין לו עוד כמה חודשים עד שאיבר המין שלו, סמל העוצמה האחרון, התערבל אל האסלה. הוא צעק. כל כך חזק צעק עד שהפה ניתק מהלסת, נפל והתגלגל על רצפת האמבטיה. העוזרת התאילנדית המסורה מצאה אותו ואיחסנה בפריזר. עשתה בשכל. כבר גמר אומר שיעזוב את העולם ודי. גם לאמונה יש גבול. אבל לא היו לו ידיים, עינים, פה או איזשהו איבר תקשורתי שיעזור לו לבטא את רצונו או לעשות מעשה וגם, כבר הובהר, הוא אהב את החיים, למרות המחלה המוזרה והפחד ההוא. חי בתוך הגוף המוזר הזה עוד כמה שנים, ממתין לסופו העגום, משחיל פה ושם אמונה לרפואה שלמה וגמורה. לא אמונה, ידיעה. אמר, "     " (לא היה לו פה). נפל לו הראש והתנפץ לרסיסים. נותרו: בטן, חזה, מוח, אגן ירכיים, לב וכמה חלקים פנימיים. על כל חלק שנפל, הוא חי עוד שנה. היה לו יצר השרדות מופלא. לכולנו יש. וגם אמונה, לא אמונה – ידיעה, בצדקת הדרך, ביכולת הריפוי של הגוף, בטוב ליבו של אלוהים, בסיבה, תוצאה, שיעור ומסקנה. חשב, "עם כל הבלגן של חיי, אלוהים עוד לא ויתר עלי. עוד אצא מזה גדול משבתחילה. העיקר שאני חי". הוא מת מדום לב, האיבר האחרון שנותר לו. שנים היה לו עודף כולסטרול, אבל הוא לא הקשיב. בסופו של סיפור הוא נזכר שלמרות שתמיד אהב את החיים, זה תמיד היה ונשאר הפחד ההוא מלאבד את כל מה שהיה לו. והיה לו הכל, פשוט הכל. אבל הפחד או חרדה הזאת, כמו נבואה שמגשימה את עצמה, לא עזבה אותו עד רגעיו האחרונים. הכל הוא איבד, רק לו אותה. טוב, בסופו של דבר גם היא נדפקה איתו. זונה. והפה, מוזר, שרד את כל השנים האלו במגרה ההיא בפריזר, קפוא, רקוב, אבל זוכר הכל, והוא שסיפר לי את הסיפור הזה.

מודעות פרסומת

הטריק החדש של הוט או אני והקנס שלי


בנובמבר האחרון החל החוק החדש והמבטיח לניתוק השירות, ללא התחייבות מראש. אמרתי לעצמי, "נפלא. עכשיו אוכל סופסוף לעבור מהוט ליס". היו לי הסיבות שלי.

הרום הרמתי טלפון לנציגי החברה, שמח ועליז שאלתי על גובה הקנס המיועד לי. בחישוב פשוט הבנתי שמדובר בקנס לא נמוך כלל של 557.52 ש"ח. שזה, לפי החוק החדש 8% מיתרת ההתחייבות שלי. הנה החישוב הפשוט:

חודשים שנותרו: 23 חודשים.
תשלום חודשי בהתחייבות "טריפל": 303 ש"ח
יתרה לתשלום: 23 * 303 = 6969
קנס לפי החוק החדש: 8% מתוך 6969 = 557.52

קנס לא נמוך, אבל הייתי מוכן לסבול אותו כדי להתנתק מהחברה שממנה החלטתי להתנתק מסיבותיי שהיו לי. אלא ש… במהרה הובהר לי כי הקנס שלי כרגע עומד על 974 ש"ח (!). כמעט פי שניים מהקנס האמור. הכיצד? מסתבר שבהוט החליטו שהקנס החדש הינו על פי החשבונית האחרונה, ולא על פי ההתחייבות הבסיסית המקורית.

כלומר, אם בחשבונית האחרונה שלי צפיתי בסרטים מה-vod, או דיברתי מעבר ליתרת הדקות שבחבילה, הרי שכל התוספות האלה נכנסות אל תוך חישוב הקנס, ובכך מעלות באופן משמעותי את הקנס. כלומר, רכשת סרטים? ניפחת את קנס היציאה שלך. דיברת בטלפון? ניפחת עוד קצת את הקנס. רכשת ערוץ חדש? שיחקת משחקים אינטראקטיביים? הוספת חבילת "הופ" לילד? תהנה, אלא שתזכור ש-"קרן הקנס" שלך רק הולכת ותופחת, לא ההיפך. סוג של עונש עבור מי שמעז לרכוש תוספות. מצב אבסורדי מעין כמותו.

כל נסיונותי להסביר לנציגים הרבים שאליהם הועברתי, זוטרים או "בכירים", הושבו בחוסר הבנה מוחלט. כמה שניסיתי להסביר איך מעולם לא התחייבתי לרכוש סרטים מראש, או לדבר בטלפון, אלא רק עבור השירות הבסיסי, הדבר לא צלח. להיפך, הנציגים הופתעו מתלונותיי על חוסר הגיון מצידם. מבחינתם – אני המוזר כאן.

מוחי המבולבל ניסה בכל דרך למצוא יציאה מהתסבוכת הזו, וכבר סגרתי על דיל חדש שבו הובטח לי ש-"אין התחייבות", שהרי אין התחייבות יותר, כה אמר החוק החדש. אלא שאז, נפלט לנציג, בטעות או שלא, כי ההתחייבות הישנה שלי, ואותה שיטת קנסות הזויה, תנדוד איתי לעולמים, לכל דיל שאליו אלך. או כמו שסיכם זאת הנציג: "אבל למה לך בכלל לעזוב אותנו?".

באמת למה…

נישארתי.