ארכיון חודשי: מאי 2011

המוצא הכמעט ישר


השבוע יצא לי לפגוש את "המוצא הכמעט-ישר". זה קרה באיזה ארוע הומה אדם ועם חוגג עצמאותו כשאיבדתי את הארנק ובתוכו מתוייקים חיי בדמות כרטיסי פלסטיק (שזה אומר: רשיון, תז, טאז, כ.אשראי, כרטיס כלשהו, תעודה כלשהי, מנוי לקולנוע ולקאנטרי) בתוספת 420 שקלים חדשים מחולקים לשני שטרות של מאתיים ועוד שטר של עשרים. לא, זה לא כיף לאבד את הארנק. עם כל הרוחניות המנשבת בנו לאחרונה, וכל ה-"לך עם הזרם" – כשהזרם מביא לך איבוד של ארנק, אין רוחניות, אין נעליים. יש בלת"מ של עתיד קרוב שבו אתה מתרוצץ ממשרד פנים למשרד רישוי לבנק לקאנטרי.

אבל… בניגוד לפאסימיות שבאה תמיד עם מקרה כזה, קיבלתי הודעה מפתיעה ממנהל המקום שארנקי נמצא. כן, כן, המוצא הישר מצא אותו ישר וישר הלך עם זה למשרד. פשוט נפלא. מחוייך ניגשתי אל המזכירה של אותו מקום ובישרתי לה שאני הוא זה שאת ארנקו מצא איש טוב לב, וגם אני אגב מתיימר להיות טוב לב בעצמי. היא אמרה לי בסיפוק: "אתה רואה? עוד יש אנשים טובים בארץ הזאת ועוד ביום העצמאות". אמרתי לה שכנראה שהיא צודקת ויצאתי לי. רק בחוץ גיליתי לתדהמתי שכל התכולה אכן עדיין שם, מה שטוב כשלעצמו, פרט ל… 400 שקלים חדשים מחולקים לשני שטרות של מאתיים. באופן תמוה המוצא הכמעט-ישר ניכס לעצמו את רוב כספי ובאופן תמוה יותר, השאיר שם 20 ש"ח ובאופן תמוה עוד יותר מזה – החזיר את הארנק למשרד הקרוב.

אז תגיד, למה בעצם? למה החלטת, מוצא כמעט-ישר יקר, לעשות מעשה חצי-טוב שמצד אחד מציל אותי מהתרוצצויות במסדרונות הביורוקרטיה הישראלית, ועל כך תודה לך, אבל מצד שני לוקח לי, שלא ברשותי, את כספי. ולמה, אם כבר לקחת את הכסף, השארת שטר של עשרים? והאם אתה נקרא "גנב"? גנב טוב לב? ואיך זה שסלחתי לך? וכמה מסנוור הכסף כשהוא במזומן ככה? ואיך זה שאנושיות היא עניין כל כך מורכב שאפילו מעשה טוב לכאורה, עטוף בקונפליקטים בלתי פתורים? וואלאק, תשאיר את הכסף אצלך, רק תסביר לי מה עבר לך בראש באותו רגע. שנלמד מחשבה מורכבת מהי.